אלימות מילולית – עבירה פלילית !
מאת: עו"ד שלומי בן דור – עורך דין פלילי בירושלים
החיים מזמנים לא פעם מצבים טעונים: ויכוחים בעבודה, מתחים בבית, או סכסוכים בין שכנים. אך יש קו אחד ברור שמותר האדם לא אמור לחצות – הקו שמפריד בין ביטוי של כעס לגיטימי לבין אלימות מילולית, שיכולה להפוך לעבירה פלילית.
כמי שכיהן כבלש וראש צוות חקירות נוער במשטרת ישראל, ולאחר מכן כטוען המעצרים הראשון במחוז ירושלים – אני מכיר מקרוב את המקרים שבהם מילה אחת יותר מדי הובילה לפתיחת תיק פלילי, חקירה, ואף אישום.
במאמר זה אסקור מהי אלימות מילולית על פי הדין, מהם ההשלכות המשפטיות שלה, כיצד מתנהל ההליך הפלילי, ולמה חשוב ליווי משפטי מדויק ומנוסה בכל שלב. כמו כן, אביא דוגמאות אמיתיות (בשינוי פרטים מזהים) שימחישו עד כמה מדובר בנושא משמעותי – ולא רק "ריב קטן".
מהי אלימות מילולית לפי החוק?
למרות שהמונח "אלימות מילולית" אינו מופיע במפורש בחוק העונשין, הוא מכיל בתוכו שורה של עבירות פליליות שהמשותף להן הוא השימוש בשפה ככלי לפגיעה באדם אחר.
עבירות שיכולות להיחשב כאלימות מילולית:
-
איומים (סעיף 192 לחוק העונשין) –
אדם שמאיים בפגיעה שלא כדין בגוף, בחירות, בנכסים או בפרנסה של אחר – עובר עבירה פלילית.
עונש מרבי: עד שלוש שנות מאסר. -
העלבת עובד ציבור (סעיף 288) –
שימוש בשפה פוגענית כלפי שוטר, מורה, פקח או כל נושא משרה ציבורית. -
הטרדה מאיימת (סעיף 192א) –
אמירות חוזרות שפוגעות בתחושת הביטחון של אדם אחר, לעיתים כחלק מהתנהגות עוקבת. -
העלבת אדם או פגיעה בכבודו (סעיף 291 לחוק העונשין) –
לעיתים, במיוחד כאשר יש כוונה להשפיל, ניתן לראות באמירות חמורות בסיס לעבירה.
דוגמאות מהשטח – איך נראית אלימות מילולית בפועל?
🔹 מקרה 1 – "אם תתקרב אליי שוב, אני אדאג שלא תצא מפה חי"
במסגרת ויכוח בין שני שכנים, נאמרו משפטים שאמנם נאמרו בזעם – אך נשמעו ברורים. לאחר תלונה במשטרה וחקירה, החשוד נחקר באזהרה בגין איומים.
🔹 מקרה 2 – ויכוח בבית ספר: הורה מאיים על מורה
אב לתלמיד, שזעם על ציונים נמוכים, אמר למורה "את עוד תתחרטי על היום שבו פגעת בילד שלי". המורה תיעדה את הדברים והגישה תלונה. המשטרה פתחה בחקירה בגין איומים והעלבת עובד ציבור.
🔹 מקרה 3 – שיימינג בפייסבוק עם קללות קשות
גבר כתב נגד שכנתו פוסט פוגעני בפייסבוק, כולל קללות בוטות והשפלות. היא פנתה למשטרה והוגשה תלונה בגין הטרדה מאיימת ולשון הרע.
ההשלכות של אלימות מילולית – לא רק "סתם מילים"
בחברה מתקדמת, אין מקום לאלימות – לא פיזית ולא מילולית. הרשויות, המשטרה ובתי המשפט מתייחסים בכובד ראש לאמירות שמפחידות, משפילות או פוגעות באדם אחר.
מעבר לכך, הרשעה בעבירת אלימות מילולית תישאר ברישום הפלילי – ולעיתים גם ברישום הפלילי הבלתי מחיק, מה שעלול להשפיע על עתיד מקצועי, תעסוקה, לימודים ורישוי.
מה עושים כשמוגשת תלונה? תיאור ההליך הפלילי
שלב 1: פתיחת תלונה במשטרה
כאשר אדם נפגע מדברים שנאמרו כלפיו – במציאות או ברשת – הוא רשאי להגיש תלונה. המשטרה תבחן את המקרה, ואם קיים חשד לעבירה, תיפתח חקירה פלילית.
שלב 2: חקירה תחת אזהרה
אם יש בסיס לחשד, החשוד יוזמן לחקירה או ייעצר. חקירה כוללת גביית עדות, עימותים לעיתים, ובדיקת ראיות (הקלטות, צילומים, תיעוד מהטלפון או מהרשת).
זהו שלב קריטי – כל מילה של החשוד נרשמת, ויכולה לשמש בהמשך לכתב אישום.
לכן, ייעוץ משפטי מוקדם – עוד לפני מתן גרסה – חשוב מאוד!
שלב 3: סגירת תיק או הגשת כתב אישום
בתום החקירה, התיק מועבר לפרקליטות. אם הוחלט על הגשת כתב אישום – הנאשם יוזמן להליך בבית המשפט, שבו יידרש להתגונן בפני העבירה המיוחסת לו.
הגנה משפטית בעבירות של אלימות מילולית
במהלך שנותיי במשטרה ולאחר מכן כסנגור פלילי, טיפלתי בעשרות תיקים שבהם נאמרו מילים קשות – אך כשהתבוננו לעומק, התברר שמדובר בטעות, אי־הבנה, או אפילו תלונת שווא.
שיקולים חשובים להגנה:
-
האם הדברים נאמרו ברצינות?
-
מה הנסיבות – האם מדובר בתגובה לרגשות עזים?
-
האם קיימת היסטוריה בין הצדדים?
-
האם ניתן לראות בתלונה ניסיון נקמה?
עורך דין פלילי מיומן ידע לזהות את החולשות בתיק – ולפעול לסגירתו כבר בשלב החקירה. אם כבר הוגש כתב אישום, ניתן לעיתים להגיע להסדר מותנה או להילחם על זיכוי מלא בבית המשפט.
רקע אישי – למה אני כותב את המאמר הזה?
שמי עו"ד שלומי בן דור, עורך דין פלילי בירושלים. עשרות תיקים של אלימות מילולית עברו דרכי – גם כחוקר משטרתי וגם כסנגור. אני מכיר את נקודות התורפה של המערכת – אבל גם את הדרכים להגן על מי שנקלע לסיטואציה קשה.
בין לקוחותיי – הורים שנפלטה מהם אמירה קשה בשיחת הורים, שכנים שאיבדו שליטה בזמן סכסוך מתמשך, או בני זוג שהיו תחת לחץ נפשי. בכולם טיפלתי ברגישות, בהבנה – ובליווי משפטי מדויק.
האם מותר לי לומר כל דבר? מה חופש הביטוי מאפשר?
חשוב להדגיש: חופש הביטוי בישראל הוא זכות חוקתית, אך אינו מוחלט. כאשר הביטוי חוצה גבול לפגיעה באדם אחר – ניתן להעמיד לדין בגינו.
לדוגמה: לומר למישהו "אתה לא מקצועי בעיניי" זה ביקורת לגיטימית.
אבל לומר: "אתה אפס, חלאה מסוכנת – אני אדאג שיפטרו אותך" – עלול להיחשב כאיום, פגיעה בשם הטוב או הטרדה.
אלימות מילולית במשפחה – עניין רגיש במיוחד
בתחום דיני המשפחה, אלימות מילולית מקבלת משנה תוקף – בעיקר כאשר היא מופנית כלפי ילדים או בן/בת זוג. מקרים אלו עלולים להוביל גם ל:
-
תביעות משמורת והשפעה על הליכי גירושין
גם כאן, נדרשת מיומנות משפטית גבוהה כדי להבחין בין תסכול לגיטימי לבין התנהגות פוגענית שיש למגר.
סיכום – איך להתמודד כשמואשמים (או נפגעים) מאלימות מילולית?
בין אם אתה הצד הנפגע ובין אם אתה הצד החשוד – חשוב להבין שהמילים שלך עלולות להפוך לתיק פלילי. לכן:
✔️ אל תתמודד לבד – פנה לייעוץ משפטי מיד.
✔️ אל תזלזל בחקירה – כל אמירה רשומה ונשקלת.
✔️ אם אתה נפגע – תיעד כל מקרה (הקלטה, מסרונים, תמלול).
✔️ אם אתה נחקר – עמוד על זכויותיך ושמור על שקט עד לקבלת ייעוץ.
צור קשר – עורך דין פלילי בירושלים שלומי בן דור
📞 טלפון:050-627-8033
קישורים רלוונטיים:
🔗 חוק העונשין – אתר נבו
🔗 משטרת ישראל – הגשת תלונה
🔗 אגף הסיוע המשפטי – זכויות חשוד ונאשם
📝 מאמר זה נכתב על ידי עו"ד שלומי בן דור, עורך דין פלילי בירושלים. המידע המובא אינו מהווה ייעוץ משפטי אישי ואינו מחליף פנייה לעורך דין מוסמך.
