זכות השתיקה – מתי מותר לשתוק ולמה זה עשוי להציל אותך?
זכות השתיקה – כותב המאמר: עו"ד שלומי בן דור | עורך דין פלילי
בתור מי שכיהן כבלש וכראש צוות חקירות נוער במשטרת ישראל, ליוויתי אין ספור חקירות – מהצד של רשויות האכיפה. לאחר מכן שימשתי כטוען המעצרים הראשון במחוז ירושלים. כיום, כעורך דין פלילי בירושלים, אני מלווה חשודים, עצורים ונאשמים בכל שלב – מהחקירה, דרך הדיון בבית המשפט ועד לסיום ההליך.
אחת הזכויות החשובות ביותר לכל אדם במעמד של חקירה או מעצר – היא זכות השתיקה.
במאמר הזה אסביר לעומק מהי זכות השתיקה, מתי כדאי לממש אותה, מה המשמעות המשפטית שלה, ואיך לשלב אותה כחלק מאסטרטגיית הגנה נכונה – הכול דרך עיניים של עורך דין שמכיר את המערכת משני צידי המתרס.
מהי זכות השתיקה?
זכות השתיקה היא הזכות של אדם להימנע מלהשיב לשאלות חקירה או להפליל את עצמו בעדות.
מקורה בחשיבה משפטית שמכירה בכך שלחשוד מגיעה הגנה מפני הרשעה עצמית. זוהי זכות חוקתית-עקרונית, המעוגנת גם בפסיקה וגם בחוק.
הגדרת החוק:
לפי סעיף 47 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לנחקר עומדת הזכות להימנע ממתן תשובות שעשויות להפלילו.
"אין אדם חייב להשיב על שאלה שהתשובה עליה עלולה להעמידו בסכנת אשמה פלילית."
🔗 קישור להסבר נוסף על הזכות – אתר הסנגוריה הציבורית
מתי משתמשים בזכות השתיקה?
בשלב החקירה במשטרה
השלב המרכזי שבו מופעלת זכות השתיקה הוא בחקירה תחת אזהרה. כשאדם מוזמן לחקירה כחשוד, השוטרים מחויבים לומר לו:
"אתה נחקר תחת אזהרה. אתה לא חייב לומר דבר, אך כל דבר שתאמר עשוי לשמש נגדך."
בעת חקירת עד בבית המשפט
גם בעת עדות בבית משפט – כל אדם זכאי שלא למסור מידע שיכול להפליל אותו או קרוב משפחתו מדרגה ראשונה.
האם תמיד כדאי לשתוק?
זו השאלה המרכזית שאני נשאל כמעט בכל פגישה עם לקוח חדש: "עו"ד, עדיף לי לשתוק או לדבר?"
והתשובה שלי היא תמיד: זה תלוי.
מתי כדאי לשתוק?
- כשהראיות נגדך חלשות ואין צורך להוסיף מידע שיחזק את התיק.
- כאשר ברור שהחוקרים מנסים להוביל אותך להפללה עצמית.
- כשאתה מבולבל, לחוץ, או לא זוכר את הפרטים – עדיף לשתוק ולא לטעות.
מתי עדיף לדבר?
- כשיש לך גרסה עקבית וחזקה שמפריכה את החשדות.
- אם אתה בטוח שכל מה שתאמר ייתמך בראיות או עדים.
- כאשר השתיקה תתפרש כהודאה עקיפה, במצבים בהם הגרסה שלך יכולה להסביר את הסיטואציה.
דוגמה מהשטח
בתיק שבו טיפלתי, לקוח זומן לחקירה בחשד לתקיפת שוטר. מדובר היה באירוע המוני שבו היו הרבה עדויות סותרות. לפני החקירה, ייעצתי לו לממש את זכות השתיקה. לא מתוך התחמקות – אלא כי כל תוספת שלו יכלה לסבך אותו בעובדות לא נכונות.
כעבור שבועיים, התיק נסגר מחוסר ראיות. אילו היה מדבר, ייתכן שהיו מפרשים את דבריו בצורה מעוותת – מה שהיה עלול להוביל לכתב אישום.
חידוד: שתיקה אינה "הודאה באשמה"
ישנה תפיסה שגויה בציבור לפיה שתיקה משמעה הודאה. זה לא נכון. החוק מכיר בזכות השתיקה כזכות בסיסית – שתיקה בפני חוקר אינה ראיה מספיקה להרשעה.
עם זאת – בית המשפט יכול לעיתים לייחס לשתיקה משקל שלילי, אם הנאשם שותק ולא מספק הסבר לחשדות מהותיים.
מה ההבדל בין שתיקה בחקירה לשתיקה בבית משפט?
חקירה:
בשלב זה השתיקה מקנה הגנה גבוהה יחסית, והיא מוכרת ככלי אסטרטגי.
שלב המשפט:
אם הנאשם שותק לאחר שמוגש נגדו כתב אישום, בית המשפט רשאי לראות בשתיקתו "חיזוק לראיות התביעה", במיוחד אם לא ניתנה כל גרסה נגדית.
לכן, מומלץ מאוד לקבל ייעוץ משפטי לפני שמקבלים החלטה על שתיקה.
האם שתיקה יכולה לפגוע בסיכויי השחרור ממעצר?
לעיתים, כן. בבקשות למעצר ימים, שתיקה עשויה להיתפס כעילה להמשך מעצר – כי היא "מונעת את קידום החקירה". מצד שני, גם דברי שקר או סתירות יכולות לפגוע קשה.
דוגמה מניסיון אישי:
במהלך כהונתי כטוען מעצרים, נתקלתי לא פעם בנאשמים שבחרו לדבר – ואז סיבכו את עצמם. מנגד, נחקרים ששתקו אך עשו זאת בליווי עו"ד ובאסטרטגיה נכונה – שוחררו למעצר בית או שהתיק נגדם נחלש משמעותית.
זכות השתיקה מול חיפוש או תפיסה
כאשר שוטר מבצע חיפוש, לא ניתן "לשתוק" באופן אקטיבי, אך ניתן לשמור על זכות לא לשתף פעולה מעבר למה שנדרש בחוק. אין חובה למסור מידע מעבר לנדרש. אם שואלים אותך שאלות נוספות – תמיד תוכל לומר:
"אני מעדיף להיוועץ עם עורך דיני לפני שאני עונה."
הטעיות נפוצות של חוקרים
חשוב להבין: בחקירה מותר לשוטר לשקר לנחקר (למשל לומר לו שיש מצלמות כשהן אינן קיימות), אך אסור לו לאיים או להבטיח הבטחות שווא.
אחת ההטעיות הנפוצות:
"אם תשתף פעולה עכשיו, נעזור לך לצאת מזה קל יותר."
משפט כזה אינו מחייב את המשטרה! שיתוף פעולה לא תמיד מביא לתוצאה טובה יותר.
🔗 הסבר נוסף – קול הזכויות: זכויות עצורים ונחקרים
חשיבות הליווי המשפטי
ייעוץ משפטי כבר בשלב הראשוני הוא קריטי. לעיתים, 10 דקות של שיחה עם עורך דין לפני חקירה – משנות את כל התמונה.
אני עו"ד שלומי בן דור, מלווה לקוחות רבים כבר מהשלב הראשון, כולל ייצוג בחקירה עצמה (כאשר החוק מאפשר).
האם ניתן לשנות גרסה לאחר שתיקה?
כן, אך יש לכך מחיר. שינוי גרסה בשלב מאוחר יכול לפגוע באמינות הנאשם. לכן, אם שתקת – עליך לדעת להסביר מדוע בחרת בזכות השתיקה.
לדוגמה: לחץ, בלבול, חוסר אמון במערכת – כולם נימוקים שיכולים להתקבל.
אז איך בונים אסטרטגיה?
כאשר אני פוגש לקוח בפעם הראשונה, אני עובר איתו על השאלות הבאות:
- מה טבע החשדות?
- אילו ראיות יש בידי המשטרה?
- האם קיימת גרסה עקבית ואמינה?
- מה הסיכון שבהפללה עצמית?
רק לאחר מכן אנו מחליטים – האם כדאי לשתוק, לדבר, או לשלב בין השניים.
סיכום – זכות השתיקה היא כלי, לא מגן קסם
הזכות לשתוק אינה הודאה באשמה, אבל גם לא "קלף מנצח". שימוש לא נכון בזכות השתיקה עלול לפגוע בנחקר, במיוחד אם הוא עושה זאת ללא ליווי משפטי מתאים.
מהניסיון שלי, רבים מהטעויות שעושים נחקרים – היו נמנעות אם היו מתייעצים עם עורך דין לפני החקירה.
צור קשר – עורך דין פלילי בירושלים
אני, עו"ד שלומי בן דור, מזמין אותך לפנות אליי לייעוץ ראשוני – דיסקרטי, מקצועי וללא התחייבות.
בין אם אתה זומן לחקירה, נעצרת, או קיבלת זימון לדיון – אל תישאר לבד.
המאמר נכתב על ידי עו"ד שלומי בן דור – עורך דין פלילי בירושלים, בעל ניסיון רב בליווי חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, לרבות ייצוג בדיוני מעצר, חקירות, וכתבי אישום.
