מהו צו איסור יציאה מהארץ?

צו איסור יציאה מהארץ (המכונה גם צו עיכוב יציאה מהארץ) הוא צו שיפוטי או מנהלי,
שקובע שאדם לא יוכל לצאת מישראל לפרק זמן מסוים – עד להסרת הצו.
הצו נכנס למערכות משטרת ישראל ורשות האוכלוסין וההגירה, ובפועל “עוצר” את היציאה כבר בביקורת הדרכונים.

צו כזה יכול להינתן בכמה מסגרות:

• הליכים פליליים – נגד חשודים או נאשמים, כדי למנוע הימלטות מאימת הדין.
• תיקי חובות והוצאה לפועל – כדי למנוע יציאה של חייבים בלי הסדרת חוב.
• ענייני משפחה ומזונות – למשל כאשר קיים חשש לחטיפת ילדים או להשתמטות מתשלום.

בכל אחד מהמצבים האלה, הפגיעה היא באותו מקום: חופש התנועה והחופש לצאת מהארץ.
זו פגיעה שנחשבת מהותית בזכויות יסוד, ולכן על המדינה ובתי המשפט לפעול במידתיות.

צו איסור יציאה מהארץ בהליך פלילי

בהליך פלילי, צו איסור יציאה מהארץ ניתן בדרך כלל נגד:

• חשוד בעבירה פלילית שנמצא בחקירה.
• נאשם בהליך פלילי שמתנהל בבית המשפט.
• אדם נגדו מתנהל הליך פלילי חמור, ויש חשש שיברח מהדין.

הצו נועד לוודא שהחשוד או הנאשם יוכל להתייצב לחקירה, לדיונים ולהמשך ההליך.
עם זאת, אני רואה לא מעט מקרים שבהם הצו ניתן באופן רחב מדי – לתקופות ארוכות, ללא בחינה אמיתית של נסיבות החיים,
העבודה, המשפחה והצרכים האישיים (כגון טיפול רפואי בחו״ל, עבודה בינלאומית ועוד).

צו הרחקה, צו איסור יציאה וחופש יסוד – זווית אישית מהשטח

כדי להבין עד כמה צווים כאלה פוגעים בזכויות בסיסיות, חשוב להסתכל על דוגמה אחרת שאני עוסק בה רבות – צו הרחקה.
במדור “זווית אישית” כתבתי טור על השימוש הגובר בצווי הרחקה מהפגנות, שממחיש היטב את המתח בין צורך ביטחוני לבין זכויות אדם:

בשנים האחרונות, בעקבות אירועים שונים בזירה המדינית והפוליטית, מתקיימות הפגנות רבות בהשתתפות אלפים ולעיתים מאות אלפים.
ההפגנות מתקיימות בכיכרות, בצמתים מרכזיים, ולעיתים סמוך לבתי חברי כנסת, שרים וראש הממשלה.
הן דורשות תיאום ואישור ממשטרת ישראל – לצורך אבטחה, סגירת כבישים וארגון התנועה.

לעיתים, הפגנות אלה מלוות באלימות מילולית ולעיתים אף בפגיעה פיזית.
גם לקצין משטרה וגם לשופט יש סמכות להוציא צו הרחקה מאזור ההפגנה –
צעד שנועד לכאורה לשמור על הסדר הציבורי.

צו הרחקה מהפגנה הוא צו שיפוטי המורה לאדם להימנע מלהתקרב למקום מסוים שבו מתקיימת הפגנה,
למרחק של עשרות ולעיתים מאות מטרים, ולתקופה קצובה.
הוא ניתן בדרך כלל בעקבות בקשת המשטרה, בטענה לחשש מהפרת סדר או פגיעה בביטחון הציבור.

השנים האחרונות הראו עלייה בשימוש בצווי הרחקה נגד מפגינים – תופעה שמעוררת מחלוקת ציבורית קשה.
מצד אחד נטען שהם כלי הכרחי לשמירה על הסדר והביטחון; מצד שני – שיש בהם פגיעה קשה בחופש הביטוי ובזכות להפגין.

אם נשווה את זה לצו איסור יציאה מהארץ, נראה דפוס דומה:
בשם ביטחון הציבור או יעילות ההליך הפלילי, נעשה שימוש בצו שפוגע בזכות יסוד – חופש התנועה.
לכן, כמו צו הרחקה מהפגנה, גם צו איסור יציאה מהארץ חייב להיות מידתי, מוגבל בזמן ונשען על תשתית עובדתית מוצקה.

טיעונים בעד ונגד – מה אפשר ללמוד מצווי הרחקה?

בטור שכתבתי על צווי הרחקה הצגתי את שני צדי המתרס:

• המשטרה ומערכת האכיפה טוענות כי הצווים נדרשים לשמירה על הסדר הציבורי,
  הגנה על ביטחון הציבור, והגנה על זכויות של מי שאינו מעוניין להיות חלק מההפגנה.
• האזרחים והמפגינים טוענים כי צווי הרחקה רבים פוגעים בחופש הביטוי,
  משמשים לעיתים לסיכול מחאה ולהשתקה פוליטית, וגורמים לפגיעה באמון הציבור במשטרה ובמערכת המשפט.

באופן דומה, גם סביב צווי איסור יציאה מהארץ קיימת ביקורת:
כאשר משתמשים בצו בקלות יתרה, ללא בחינה פרטנית של נסיבות האדם, הוא הופך מכלי מידתי לפגיעה קשה בזכויות.

מה אפשר לעשות כשמוטל עליך צו איסור יציאה מהארץ?

קודם כל – לא להרים ידיים. ברוב המקרים ניתן:

• לבדוק האם הצו הוצא כחוק, ובידי הגורם המוסמך.
• לבקש קיצור תקופה או התניה (למשל הפקדת ערבות, התחייבות לחזרה מנסיעה ועוד).
• להגיש בקשה לביטול צו איסור יציאה מהארץ לבית המשפט, בצירוף נימוקים ומסמכים (עבודה, בריאות, משפחה).
• לבדוק האם ניתן להחליף את הצו באמצעי פיקוח פחות פוגעני.

כמו שכתבתי על צווי הרחקה, גם כאן:
אדם שמוזמן לבית המשפט לדיון על צו שמגביל אותו – בין אם זה צו הרחקה מהפגנה או צו איסור יציאה מהארץ –
זכאי להיות מיוצג על ידי עו״ד.
המלצתי היא להגיע לדיון כשאתם מלווים בעורך דין שיציג את התמונה המלאה, ירכך את הסיכון בעיני בית המשפט,
ויציע פתרונות מידתיים יותר.

צו איסור יציאה מהארץ – כמה זמן זה יכול להימשך?

הצו ניתן בדרך כלל לתקופה מוגבלת, אך אפשר להאריך אותו שוב ושוב.
בפועל, אני פוגש אנשים שחיים שנים תחת איסור יציאה, בגלל תיק פלילי שלא מתקדם או חוב שנמשך זמן רב.

לכן חשוב:

• לעקוב אחרי מועדי התוקף של הצו.
• לדרוש בחינה מחודשת כאשר יש שינוי בנסיבות (סיום חקירה, הסדר חוב, שינוי במצב אישי).
• לעיתים, לפנות לערכאה גבוהה יותר אם בית המשפט מסרב לבטל או לצמצם את הצו לאורך זמן בלתי סביר.

המלצות לקוחות – מה אומרים עליי?

שאלות נפוצות – צו איסור יציאה מהארץ

איך אני יודע אם יש עליי צו איסור יציאה מהארץ?

לעיתים אדם מגלה על הצו רק בשדה התעופה, אך ניתן לבדוק מראש מול גורמי האכיפה או באמצעות בדיקה משפטית.
במקרים מסוימים, ההודעה על צו עיכוב יציאה נמסרת בהחלטת בית המשפט או בהחלטת רשות מוסמכת.

האם אפשר לבטל צו איסור יציאה מהארץ?

ברוב המקרים אפשר להגיש בקשה לביטול או שינוי צו איסור יציאה מהארץ.
הבקשה צריכה להיות מנומקת ולעיתים נתמכת במסמכים (תעסוקה, נסיעה משפחתית, בריאות).
בית המשפט יבחן את הסיכון מול הפגיעה בזכות היציאה מהארץ.

כמה זמן צו איסור יציאה מהארץ תקף?

הצו ניתן לתקופה מוגבלת, אך ניתן להאריכו.
בכל הארכה על בית המשפט לבחון האם עדיין קיימת הצדקה לצו, והאם ניתן לנקוט באמצעים פחות פוגעניים.

האם כל תיק פלילי גורר צו איסור יציאה מהארץ?

לא. לא בכל תיק פלילי יוטל אוטומטית צו עיכוב יציאה.
עם זאת, בעבירות מסוימות או כאשר קיים חשש לבריחה מהדין,
המשטרה או התביעה עשויות לבקש צו איסור יציאה, ובית המשפט יכריע.

האם כדאי להגיע לדיון על צו איסור יציאה מהארץ בלי עורך דין?

ההמלצה שלי ברורה: לא.
כמו בצו הרחקה מהפגנה, גם כאן מדובר בצו שפוגע בזכות יסוד.
עורך דין פלילי או עורך דין המתמחה בצווי עיכוב יציאה יכול להציג לבית המשפט תמונה מלאה –
ולשכנע אותו לבחור בפתרון מידתי יותר.

צור קשר – טיפול בצו איסור יציאה מהארץ בירושלים

אם גילית שקיים עליך צו איסור יציאה מהארץ, אם קיבלת הודעה על צו עיכוב יציאה,
או אם את/ה לקראת נסיעה לחו״ל ורוצה לבדוק מראש את מצבך –
זה הזמן לקבל ליווי מקצועי ולא להישאר לבד מול המערכת.

עו״ד שלומי בן דור – עורך דין פלילי בירושלים
טלפון: 050-6278033
שיחה אחת יכולה לעשות את ההבדל בין גבול סגור לבין חופש תנועה.